הטיעון מתוך כתב טענות שלי שהוגש לערכאות – מותר השימוש באחריות המשתמש

1.     לעניין זה יצוין, כי עיון בהסכם השימוש (נספח א' לכתב התביעה. להלן: "ההסכם הנטען") ובטופס מסירת הרכב (נספח ב' לכתב התביעה. להלן: "טופס מסירת הרכב") מגלה כי מדובר בחתימה זהה לחלוטין – היינו, מר _____חתם פעם אחת וחתימתו הועתקה מבלי שכלל קרא את המסמך.

2.     מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ההסכמים הנ"ל לא יכולים לחייב את הנתבעים  גם מפני שמר _____סירב למסור למר ______ עותק מהסכם כלשהו שנטען שנחתם בין הצדדים או מטופס מסירת הרכב עד לאחר מכתבו של הח"מ בחודש ספטמבר ש"ז וממילא הנתבעים לא יכולים היו להיות מודעים ומחויבים לתוכנם של אלה גם אם חתימתו של מר _____ מתנוססת עליהם כביכול.

3.     כמו-כן, ההסכם הנטען שצורף לכתב התביעה, הינו "חוזה אחיד" לכל דבר עניין אשר ניכר ממנו כי נערך באופן שנועד להטעות, שכן האותיות המופיעות נכתבו בו בצורה בלתי קריאה ובגודל הנוגד את תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ"ה-1995 (קטנות משני מילימטרים וקטנות באופן יחסי לשאר הכיתוב) אשר לא היה מאפשר לנתבע 1 להבין את תוכנו גם אם היה מוצג לו. לכן, ממילא לא יכול להיות לכתוב בהסכם הנטען תוקף מחייב לאור הוראות חוק הגנת הצרכן ובהתאם לפסיקת בתי המשפט בנושא (למשל בעניין ת"א (תל-אביב-יפו) 124755/00 – כלל חברה לבטוח בע"מ נ' דהן תמר, גלגל קאר השכרת רכב ואח') שכן ברור כי ____- לא יכול היה להיות מודע לתוכנו.

4.     זאת ועוד, הנתבעים יטענו, כי הסכם שכירות הרכב כולל למעשה חוזה ביטוח (על התובעת חלה חובה חוקית לבטח את הרכב גם מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב, התשמ"ה -  1985) וככל שהתובעת טוענת כי מסויגים מהביטוח האמור נזקים מסוימים, היה עליה לגלות זאת בצורה מפורשת ולמסור עותק מהסכם בכתב, על פי הוראות חוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981.

5.     האמור בסעיף 6 לכתב התביעה מוכחש חלקית -________

6.     כמו-כן, מבלי לגרוע מכל האמור לעיל באשר לאי חבותם של הנתבעים בכל הנזקים, הרי שעצם הכללת רכיב זה בתביעה מעידה גם כן על חוסר תום הלב הקיצוני של התובעת. שכן, גם אם היו חבים הנתבעים בתיקון נזק כאמור, הרי שלאור הוראות השורות הקטנות בהסכם הנטען אותו צרפה התובעת (עליו מסתמכת התובעת ושהנתבעים טוענים כי אינו מחייבם כלל) הייתה מוגבלת חבותם להשתתפות עצמית שהינה נמוכה משמעותית מעלות התיקון האמור. עניין זה מוכיח אף הוא כי התובעת מנסה להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעים.

7.     למעשים כגון אלה התייחס כבר בית המשפט בנסיבות דומות בת"ק (ירושלים) 2731/01 – אלגרבלי שרה נ' חב' צדוק השכרת רכב:

"סבור אני כי אופן טיפולה ועמדתה של הנתבעת בפרשה זו פסולים מכל היבט (בלשון המעטה ואיפוק !) התובעת ניצלה "עמדת כח" משהופקד בידה, בנאמנות, שובר אשראי חתום על החלק, כדי לגבות באמצעותו סכום כסף שאין היא זכאית לו. כבר בראשית הדרך – לא היה כל יסוד לחיוב התובעת בכ- 4,000 ₪ כ "השתתפות עצמית" בנזק שעפ"י הצהרת הנתבעת עצמה איננו עולה על -.2,033 ₪."

8.     ---

9.     לבסוף יצוין, כי, כמו כל רכיבי תביעתה, גם רכיב זה "חושב" על ידי התובעת באופן שאינו עולה בקנה אחד אף עם הכתוב בהסכם הנטען עליו היא מסתמכת (שכאמור הנתבעים טוענים כי אינו מחייבם כלל), שכן בהסכם זה (באותיותיו הקטנות) מופיע במפורש כי חריגה של 1 ₪ לק"מ הינה כולל מע"מ ולא בתוספת מע"מ (ולמותר לציין, כי ככל שהתובעת אכן מחייבת את לקוחותיה ברגיל בסכומים ע"פ ההסכם הנטען חזקה עליה כי היא מודעת היטב לתוכנו! מבלי לגרוע מהאמור ראו  גם פסיקת בית המשפט העליון בעניין ע"א 3616/04 - מגדל הזוהר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף תל אביב – כל עוד לא צוין אחרת סכום מוסכם הינו כולל מע"מ).