ההתפתחויות הטכנולוגיות והכלכלה הדיגיטאלית הצומחת מעוררות סוגיות משפטיות רבות נוכח חקיקה בת עשרות שנים שלא לקחה אותם בחשבון, ובתחום המיסוי בפרט.
האמור בא לידי ביטוי, בין היתר, בנושא מיסוי המטבעות הווירטואליים שהשימוש והמסחר בהם הפך נפוץ בישראל ובעולם בשנים האחרונות. רשות המיסים אף פרסמה מספר חוזרים מקצועיים והחלטות בנושא זה ולאחרונה גם בית המשפט המחוזי נדרש לעניין כשקבע כי, לעת הזו, לא ניתן לראות בביטקוין כמטבע (וממילא כי לא חל לגביו הפטור על הפרשי שער וכי אלה חייבים במס).
עם זאת, סוגיית מיסוי המטבעות הווירטואליים בישראל ובעולם רחוקה מלהיות ברורה וככלל ניתן למקד את המחלוקות בשני נושאים עיקריים – הנפקות אסימונים ומיסוי משקיעים וסוחרים בשוק המשני:
הנפקות ( ICOs)
הקושי העיקרי במיסוי החברה המנפיקה נובע מכך שניתן לסווג את המטבעות לשלוש קטגוריות שונות:
הראשונה , כאמצעי תשלום – אלה מטבעות כמו הביטקוין ודומיו אשר אף על פי שבית המשפט קבע כי לעת הזו אינם בגדר מטבע לעניין מיסוי הרווחים הנובעים מעליית הערך שלהם, מקובל בעולם (וגם בישראל) לסווג אותם כך לעניין תחולת חוקי ניירות ערך והיעדר הצורך בתשקיף של החברה המנפיקה אותם.
השנייה, ניירות ערך או השקעה – אלו מטבעות שהחזקתם מקנה זכות בעלות או חברות במיזם או אף זכות לקבלת ערך (כמעין אג״ח או מניות).
והשלישית, מוצר או שירות – אלו מקנים גישה לשירות מסוים או מוצר, קיים או עתידי פוטנציאלי.
האבחנה בין הסוגים השונים נעשית בין היתר באמצעות המבחן המפורסם בעניין SEC v. W.J. Howey Co.האמריקאי לזיהוי חוזה השקעה, והיא רלוונטית לא רק לעניין חובת התשקיף אלא גם לעניין המיסוי החל על החברה המנפיקה. כך, בניגוד להנפקת אסימון המגלם ציפיית הרוכש להשאת רווחים באופן פאסיבי (נייר ערך), תמורה בגין הנפקה של אסימון המייצג זכות למוצר או שירות תהווה ככלל הכנסה חייבת לחברה המנפיקה.
ואולם, בפועל האבחנה אינה פשוטה ובין היתר בשל כך שהאסימונים המונפקים במסגרת ICOs כיום מונפקים על ידי מיזמים חדשניים בתחילת דרכם ולעיתים מבטאים בפועל זכות מעורבת של יותר מקריטריון אחד מהקריטריונים שנסקרו לעיל.
כמו-כן, גם כאשר ברור כי מדובר בתמורה עבור מוצר או שירות עתידי עולות שאלות מיסויות שונות ומיוחדות, כגון קביעת עיתוי ההכרה בהכנסה, חישוב המס בגין תמורה המתקבלת באסימונים אחרים, והיקף תחולת חוקי העידוד ומע״מ.
קשיים נוספים עולים בתחום המיסוי הבינלאומי, וזאת גם כן בשל אופיים החדשני של ההנפקות והטכנולוגיה שלעיתים מבוזרת ואנונימית, מערבת משתתפים מכל רחבי העולם ואף מקשה על הכרעה בעניין שליטה וניהול.
לפיכך, קיימת חשיבות לליווי מקצועי הן בקשר לניסוח ה White Paper והן לניתוח כלל העובדות, הזכויות וההתחייבויות הכרוכות בהנפקה.
מיסוי משקיעים ומסחר במטבעות
כאמור, גם בנוגע למסחר בשוק המשני או פעולות של משקיע בודד עולות שאלות מס שונות. כך למשל, האם הכנסה מרכישת ומכירת מטבעות מהווה רווח הון או שמא הכנסה מעסק או עסקת אקראי (והאם פעילות כאמור אף מצריכה רישום כמוסד כספי לעניין חוק מע״מ)? באופן דומה, מה דינה של הכנסה מפעולת כריית מטבעות? שאלה נוספת הינה כיצד לחשב את ההכנסה המתקבלת ממכירת אסימונים או הכנסה במטבעות ממתן שירותים וזאת בשים לב לתנודתיות המיוחדות של המטבעות וכן לעובדה שלעיתים מדובר בעסקאות שחלוף אסימונים?
תחום המטבעות הווירטואליים הינו חדשני ומורכב, יש לי מומחיות מיוחדת גם בנושא זה, והנכם מוזמנים ליצור עמי קשר בנושא.
